זיגמונד פרויד – אבי הפסיכואנליזה חקר את עולם החלומות.
בספרו פירוש החלום ראה פרויד בחלום כביטוי לפנטזיות ולדחפים שהחברה אינה מאפשרת לאדם לבטא.לפי תפיסתו רצונות מודחקים בחיי היום יום יקבלו ביטוי בחלום עקב כך שאפשר להגשימם בחלום.
פרוויד הגדיר ארבעה מנגנונים השותפים ביצירת החלום:
- התקה – העברת משאלות לא מודעות מתחום אחד לאחר באמצעות אסוציאציות
- עיבוי – מצב הנוצר כאשר מספר אסוציאציות נפגשות. דבר העלול להוביל שמילה או דמות או תמונה מסמלת יותר מרעיון אחד בחלום.
- שיקולים של ייצוג חזותי – עיצוב ריונות מופשטים באמצעות אמצעים חזותיים בחלום.
- עיבוד משני – כאשר החולם מבצע פירוש לחלום כאשר מתעורר.
על מנת לפרש את החלום זיגמונד פרויד ביקש שכל חולם יעבור את התהליך הבא עם עצמו:
- מדוע אני חולם זאת?
- לאחר מכן לעשות הפרדה בין התוכן הגלוי והסמוי בחלום
- ולסיום לעלות אסוציאציות לגבי התוכן בחלום.
רבים טענו שגישתו של פרויד שגויה עקב העובדה שהוא ראה משמעות קבועה עבור גורמים זהים אצל אנשים שונים בחלומות שונים.
יותר מאוחר בחייו פרויד הגמיש את מחשבותיו ושינה את ספרו לצורה שבה לכל גורם בחלום יהיה פירוש יותר דינאמי.
